שנים רבות התרגל המשק הישראלי, כמו חלקים ניכרים מהכלכלה הגלובלית, למציאות של ריבית אפסית או קרובה לאפס. ריבית נמוכה הייתה נתפסת כברירת מחדל, כלי לייצוב צמיחה וכמאיץ פעילות כלכלית. אולם,
שנים רבות התרגל המשק הישראלי, כמו חלקים ניכרים מהכלכלה הגלובלית, למציאות של ריבית אפסית או קרובה לאפס. ריבית נמוכה הייתה נתפסת כברירת מחדל, כלי לייצוב צמיחה וכמאיץ פעילות כלכלית. אולם,
האקלים הכלכלי העולמי, ובעקבותיו גם זה הישראלי, עבר טלטלה משמעותית בשנים האחרונות. עשור של ריבית אפסית, שנתפס בעיני רבים כנורמה החדשה, פינה את מקומו במהירות לעלייה חדה ומתמשכת בשיעורים אלו.
שוק ההון הישראלי רוטט בחודשים האחרונים על רקע גלי הלם מקומיים ובינלאומיים, שהופכים את משימת התכנון הפיננסי למורכבת מתמיד. אי-הוודאות הפכה למרכיב אינהרנטי בנוף הכלכלי, לא רק כרכיב מקרו-כלכלי גלובלי,
שוק הנדל״ן הישראלי, על מורכבויותיו הייחודיות, נמצא בשנים האחרונות במוקד סערה כלכלית. זו סערה שמכה בו זמנית בשני צירים מרכזיים, המייצרים מתח תמידי: מצד אחד, ביקוש קשיח ובלתי מתפשר, הניזון
הכלכלה הישראלית, מטבעה ומאפייניה הייחודיים, נעה זה עשורים ארוכים על ציר תנודתי המשלב חדשנות טכנולוגית פורצת דרך עם אתגרים גאו-פוליטיים ואזוריים תמידיים. אך נדמה כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז תחילת
כמעט שאין אזרח בישראל שאינו מוצא את עצמו נבוך אל מול צומת הדרכים המורכבת בה ניצב שוק הנדל״ן המקומי. בשנים האחרונות, ואף בעשורים האחרונים, נהנה שוק זה ממעמד כמעט מיתולוגי:
הכלכלה הישראלית, זה מכבר, הפכה למודל של צמיחה, חדשנות ויכולת הסתגלות למציאות גלובלית משתנה. אך אם נבחן את השנה האחרונה, ואף את זו שלפניה, הרי שהתיאור המתאים יותר למצבנו הוא
שוק הנדל״ן הישראלי עומד כיום בצומת דרכים מורכבת, שבה מתנגשים שני כוחות ענקיים: מחד, ביקוש קשיח ובלתי מתפשר, הנטוע עמוק בהוויה הכלכלית והחברתית של המדינה; מאידך, ריבית בנק ישראל שנסקה






