שוק ההון והכלכלה העולמית פועלים על יסודות של אמון – אמון ביציבות, אמון בביצועים, ואמון ביכולת לצפות את העתיד, ולו במידה מסוימת. בתוך מבוך זה של ציפיות וחששות, מדינת ישראל
שוק ההון והכלכלה העולמית פועלים על יסודות של אמון – אמון ביציבות, אמון בביצועים, ואמון ביכולת לצפות את העתיד, ולו במידה מסוימת. בתוך מבוך זה של ציפיות וחששות, מדינת ישראל
שוק הנדל״ן המסחרי בישראל, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה המקומית, עומד בפני צומת דרכים משמעותי. בשנים האחרונות, התאפיין השוק בדינמיקה ייחודית, המשלבת גאות בהשקעות, חדשנות טכנולוגית והתפתחות אורבנית
שוק המט”ח הישראלי חווה תקופה סוערת, והשקל, שבעבר נחשב למטבע חזק ויציב, מוצא את עצמו תחת לחץ מתגבר. התנודתיות אינה עניין חדש בזירות הפיננסיות, אך עוצמתה והיקפה של היחלשות השקל
בעולם שבו הגלובליזציה מצמצמת לכאורה מרחקים ומטשטשת גבולות, מוטלת לעיתים קרובות בצל חשיבותם של הבדלים מקומיים עמוקים – במיוחד בכל הנוגע למחירים. פערי המחירים האזוריים אינם עניין של ניואנס גיאוגרפי
התקציב המדינתי, אותו מסמך כלכלי רחב יריעה המשרטט את מפת ההכנסות וההוצאות של הממשלה לשנים קדימה, נתפס לעיתים כעניין בירוקרטי יבש, הרחק משגרת יומם של המשקיעים והיזמים. אלא שזוהי טעות
שוק המימון והנדל״ן בישראל, תמיד דינמי מטבעו, עבר בשנים האחרונות טלטלות משמעותיות שהפכו את נוף המשכנתאות למורכב ולא ודאי מתמיד. אם בעבר אפשר היה לתכנן מסלול פיננסי ארוך טווח בביטחון
השנים האחרונות ציירו תמונה של שגשוג כמעט בלתי נתפס בהייטק הישראלי. נדמה היה כי המגמה היא חד כיוונית – גיוסי ענק, אקזיטים מרהיבים, צמיחה מטורפת של חברות, ושכר שמטפס לגבהים
המרקם הסבוך של שוק הנדל”ן מושפע מאינספור גורמים, אך מעטים הם בעלי עוצמה והשפעה כמו הרגולציה הממשלתית. במבט ראשון, נדמה שהרגולציה היא כלי חיוני לשמירה על הסדר הציבורי, להבטחת איכות
שוק העבודה המקומי, אשר שימש במשך עשורים רבים מנוע צמיחה עיקרי וסמל לחוסנה של הכלכלה הישראלית, נראה לאחרונה כמי שמשנה את פניו. אנו עדים לא רק לתנודות אקראיות או תיקונים
הדילמה בין רכישת נכס למגורים לבין השקעה בנדל״ן – שתי דרכים מהותיות להתמודדות עם שוק הנדל”ן – מלווה רבבות יחידים ומשפחות מזה שנים. על פניו, נדמה כי ההחלטה פשוטה: צורך






