משקיעי נדל״ן נוטים להסתכל קודם על המחיר. בתקופות של אי־ודאות, דווקא השאלה מי יוכל למכור, למחזר מימון או להשכיר במהירות הופכת לנתון שמסביר את רוב הפערים בין שווקים.
משקיעי נדל״ן נוטים להסתכל קודם על המחיר. בתקופות של אי־ודאות, דווקא השאלה מי יוכל למכור, למחזר מימון או להשכיר במהירות הופכת לנתון שמסביר את רוב הפערים בין שווקים.
האיום על נתיבי הסחר, העלייה בתשואות והחשש מסטגפלציה לא נשארים בבורסה. הם משנים את הדרך שבה צריך לקרוא היום נכסי מגורים, משרדים והשקעות מעבר לים.
לא כל עליית ביקוש לנכס מתחילה בריבית או במחיר למ"ר. לפעמים היא מתחילה במפעל, במרכז פיתוח או בתקציב ביטחון שמחליף מסלול ומושך אחריו עובדים, ספקים ושוכרים.
כשהנפט קופץ ושוק האג״ח האמריקאי נעשה עצבני, השינוי האמיתי לא נשאר בוול סטריט. הוא מגיע לעלות המימון, לביקוש לשכירות ולדרך שבה מתמחרים סיכון בנכסים.
לא כל הענפים מגיבים לאותו אירוע באותה צורה. בזמן שהבורסה מאותתת העדפה לביטחוניות ולטכנולוגיה, שוק הרכב מלמד איך ביקוש חלש הופך מהר לקרב הנחות.
הכלכלה העולמית ניצבת שוב על צומת דרכים, עמוסה בכוחות מנוגדים שמעצבים את מסלולה. אם העשור השני של המאה ה-21 התאפיין במידה רבה של יציבות (למעט זעזוע הקורונה בסיומו), הרי שהשנים
על אף שהמושג ״גלובליזציה״ הפך לחלק בלתי נפרד מהלקסיקון הכלכלי והחברתי מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, הוא נתון כעת לבחינה מחודשת, אולי הקפדנית ביותר מאז לידתו המודרנית. שנים ארוכות
בעידן שבו גבולות גיאוגרפיים הולכים ומיטשטשים, והכלכלה העולמית פועלת כמארג עדין ומשולב, נדמה כי ההשפעות של אירועים פוליטיים במדינה אחת אינן נשארות עוד בגבולותיה. תהליכים פנימיים שלטוניים, מאבקי כוח, בחירות
שוק העבודה העולמי ניצב בפני טרנספורמציה חסרת תקדים, עמוקה יותר מסך השינויים הטקטוניים שחווה בעשורים האחרונים. כוחות רבי עוצמה – מהתפתחויות טכנולוגיות מהירות, דרך מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח ועד אירועים
שנים רבות התייחסנו לשינויי אקלים בעיקר כאל נושא סביבתי, תחום השמור למדענים, ארגונים ירוקים וקובעי מדיניות העוסקים בהגנה על הטבע. אולם בשנים האחרונות, וביתר שאת בעשור הנוכחי, ההתפכחות ניכרת: משבר






