כלכלות מובילות מאטות והאם העולם מתקרב למיתון רחב

האוויר סמיך בשווקים הפיננסיים. ניתוחים כלכליים ודיווחי חדשות ממלאים את המסכים בהתראות אדומות, כשהחשש מפני האטה גלובלית ואף מיתון הופך לשיחת היום במסדרונות המוסדות הפיננסיים וסביב שולחנות הדיונים של מנהלי חברות ועסקים. זו אינה רק תחושת בטן; קיימים נתונים חותכים המצביעים על שינוי מגמה באקלים הכלכלי העולמי, שינוי הדורש בחינה מעמיקה והבנה של ההשלכות הפוטנציאליות. השאלה אינה עוד “האם תהיה האטה?”, אלא “כיצד היא תתבטא, ומה יהיה עומקה ורוחבה?”. התשובה לשאלה זו קריטית למשקיעים, יזמים, קובעי מדיניות ולכל מי שמעוניין לנווט בהצלחה את דרכו בסביבה כלכלית משתנה.

סימני ההאטה – מבט מקרו כלכלי על הכלכלות המובילות

כדי לפענח את פני התמונה המורכבת, עלינו לצלול אל מגוון רחב של אינדיקטורים מקרו כלכליים המצביעים על שינוי כיוון. הכלכלות המובילות בעולם, המהוות את הקטר של הצמיחה הגלובלית, מציגות בחודשים האחרונים סימני עייפות מובהקים. בארצות הברית, למשל, נתוני האינפלציה שהרקיעו שחקים אילצו את הפדרל ריזרב לנקוט במדיניות אגרסיבית של העלאות ריבית, מה שהחל להכביד על שוק הדיור ועל צריכת משקי הבית. אמנם שוק העבודה ממשיך להפגין חוסן יחסי, אך קיימים סימנים ראשונים של התקררות, כמו ירידה במספר המשרות הפתוחות והתמתנות מסוימת בקצב גידול השכר.

באירופה, המצב מורכב אף יותר. התלות הגבוהה בגז רוסי, יחד עם השלכות מלחמת אוקראינה והחשש ממחסור באנרגיה בחורף, דחפה את מחירי האנרגיה לרמות חסרות תקדים. הדבר הוביל לזינוק באינפלציה, פגע בכוח הקנייה של הצרכנים והקשה על המגזר התעשייתי. מדדי אמון הצרכנים והעסקים ביבשת נמצאים בשפל, ותחזיות הצמיחה רובם ככולם מונמכות באופן משמעותי. גרמניה, מעצמת התעשייה של אירופה, סובלת במיוחד מהמשבר, כשמגזר הייצור שלה מראה סימני חולשה ברורים על רקע עלויות האנרגיה והירידה בביקוש הגלובלי.

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מתמודדת עם אתגרים פנימיים משלה. מדיניות “אפס קורונה” שלה, הכוללת סגרים נרחבים ופתאומיים בערים מרכזיות, שיבשה באופן קשה את שרשרות האספקה העולמיות ופגעה קשות בפעילות הכלכלית המקומית. בנוסף, מגזר הנדל”ן הסיני, שהיה מנוע צמיחה משמעותי במשך שנים, נמצא במשבר עמוק עם חדלות פירעון של חברות ענק וחוסר אמון מצד המשקיעים והרוכשים. ההשפעה של חולשת סין ניכרת גם בכלכלות אחרות באסיה וברחבי העולם, התלויות בביקוש הסיני לחומרי גלם ומוצרים.

גם במדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה, דומים הסימנים. האינפלציה הגבוהה משחקת תפקיד מרכזי, והבנקים המרכזיים נאלצים להעלות ריביות בקצב מהיר, מה שמעלה חשש מואץ מפני האטה בצמיחה ואף כניסה למיתון. נתונים לגבי מדדי מנהלי הרכש (PMI) במגזרי הייצור והשירותים מראים התכווצות או התמתנות ברחבי העולם, וסקרי אמון עסקי מצביעים על עגמומיות גוברת לגבי אופק הצמיחה הקרוב. התפתחות זו של האטה רחבה, בניגוד למיתון מקומי במדינה זו או אחרת, היא שמדאיגה במיוחד את הכלכלנים וקובעי המדיניות.

הרגע להידרדרות – צלילה עמוקה לגורמים

ההאטה הנוכחית אינה תוצאה של גורם בודד, אלא קוקטייל מורכב של אירועים ומגמות שהתנקזו יחד. בראש ובראשונה, אנו עדים לתוצאות לוואי של התגובה הפיסקלית והמוניטרית הנרחבת למגפת הקורונה. ממשלות ובנקים מרכזיים הזרימו כמויות עצומות של כסף למערכת כדי לתמוך בכלכלות המתכווצות, אך הדבר הותיר אחריו עודף נזילות שהתבטא בביקוש עולה, אשר נתקל בשרשראות אספקה משובשות. ההתמודדות עם המגפה הובילה לעיכובים ביצור, סגירת נמלים, מחסור בכוח אדם ושיבושים לוגיסטיים עמוקים, שהזניקו את עלויות השינוע והייצור.

לתוך המשוואה הזו נזרקה המלחמה באוקראינה. הסכסוך הצבאי הדרמטי לא רק גרם למשבר הומניטרי קשה, אלא גם היתרגם במהרה למשבר אנרגיה ומזון עולמי. רוסיה ואוקראינה הן ספקיות מרכזיות של גז טבעי, נפט, דשנים וגידולים חקלאיים, והשיבושים באספקה מצדן הובילו לזינוק דרמטי במחירים. עליית מחירי האנרגיה השפיעה על כל ענפי התעשייה ועל צרכני הקצה, והיא מהווה גורם מפתח באינפלציה הדוהרת ובחשש מסטגפלציה – מצב שבו אינפלציה גבוהה משתלבת עם צמיחה נמוכה או שלילית.

בנוסף לגורמים אלו, עלינו להתייחס גם למגמות ארוכות טווח. העולם עדיין מתמודד עם תהליכי דה-גלובליזציה הולכים ומתרחבים, המאופיינים במתחים גיאופוליטיים בין מעצמות (ארה”ב-סין, למשל), והעדפה גוברת של ממשלות לביטחון אספקה על פני יעילות מקסימלית. תהליכים אלו מעלים את עלויות הייצור ומפחיתים את היתרונות של התמחות עולמית. כמו כן, שינויים דמוגרפיים בחלקים נרחבים מהעולם המערבי, המתבטאים באוכלוסייה מזדקנת ושיעורי ילודה נמוכים, מעלים שאלות לגבי פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח ותחזית פריון העבודה.

הבנקים המרכזיים, שבתחילה התייחסו לאינפלציה כ”חולפת”, נאלצו לשנות כיוון ולהעלות ריבית בקצב חסר תקדים. העלאות הריבית נועדו לצנן את הכלכלה ולהילחם באינפלציה, אך הן מגיעות במחיר של סיכון להאטה ואף למיתון. המתח בין הצורך לרסן את האינפלציה לבין החשש מפגיעה בצמיחה הוא בלב הדילמה של קובעי המדיניות, וההחלטות שלהם מהוות כוח מניע מרכזי בהתפתחות הכלכלית העולמית בשנים הקרובות.

השלכות אפשריות על שוקי ההון והנדל״ן

ההאטה הכלכלית, בין אם היא תוביל למיתון רחב או תישאר בגדר התמתנות מתונה, טומנת בחובה השלכות משמעותיות על שוקי ההון והנדל”ן. בשוקי ההון, אנו כבר עדים לתנודתיות גבוהה ולירידות שערים. עליית הריבית מייקרת את עלות הכסף, מקשה על חברות לגייס הון ומפחיתה את האטרקטיביות של מניות יחסית לאגרות חוב. חברות בעלות מינוף גבוה וצמיחה עתידית תלויה בהשקעות משמעותיות צפויות להיפגע במיוחד. סקטור הטכנולוגיה, שהיה מנוע צמיחה עיקרי בשנים האחרונות, כבר ספג ירידות משמעותיות על רקע עליית הריבית והחשש מפגיעה בהכנסות עתידיות.

מנגד, סקטורים “הגנתיים” כמו מוצרי צריכה בסיסיים, שירותי בריאות ותשתיות, עשויים להפגין חוסן יחסי בתקופה של האטה, מכיוון שהביקוש למוצריהם ושירותיהם נוטה להיות פחות רגיש למחזור העסקים. עם זאת, אף סקטור אינו חסין לחלוטין מפני סנטימנט שלילי רוחבי או ירידה כוללת ברווחיות החברות. משקיעים יצטרכו לבחון בזהירות את דוחות החברות, לחפש אחר עמידות תפעולית, חוב נמוך ויכולת לתמחר את מוצריהן גם בסביבה אינפלציונית.

שוק הנדל”ן, כידוע לקוראי “אלפא – פורטל כלכלה, נדל״ן ועסקים”, רגיש במיוחד לשינויים בריבית ולסנטימנט הכלכלי. עליית הריבית מייקרת את המשכנתאות באופן דרמטי, מפחיתה את כוח הקנייה של רוכשי הדירות הפוטנציאליים ועלולה להוביל לירידה בביקוש. בישראל, למשל, עליות הריבית החדות כבר הובילו להתקררות מסוימת בשוק הדיור לאחר שנים של עליות מחירים חסרות תקדים. קצב העסקאות יורד, וישנם דיווחים על יזמים המאטים את קצב הבנייה או נאלצים להוריד מחירים כדי למשוך קונים. שוק השכירות, מנגד, עשוי להפגין חוסן יחסי, שכן ביקושים שנדחו מרכישה ינותבו לשכירות, מה שעשוי לתמוך במחירי השכירות.

בתחום הנדל”ן המסחרי, ההשלכות מורכבות יותר. משרדים עשויים לסבול מירידה בביקוש על רקע מעבר למודלים היברידיים וקיצוצים בחברות, בעוד שמרכזים לוגיסטיים ומחסנים, התומכים במסחר אלקטרוני, עשויים להמשיך ליהנות מביקוש יציב יחסית. מלונות ותיירות רגישים מאוד למצב הכלכלי הכללי ולכיס הפנוי של הצרכנים. בכל הנוגע לנדל”ן, חשוב במיוחד לבצע בדיקת נאותות קפדנית, להתייחס למיקום, לטווח הארוך ולבחינת יציבות תזרימי המזומנים הצפויים מנכסים, שכן תקופות של אי-ודאות מחייבות גישה שמרנית ומחושבת.

האם זהו מיתון רחב או תיקון נקודתי?

השאלה האם העולם מתקרב למיתון רחב ומשמעותי, או שמא אנו חווים תיקון נקודתי והתמתנות מתונה, היא לב הדיון הכלכלי כיום. ההגדרה המקובלת למיתון היא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית בתמ”ג. עם זאת, כלכלנים רבים מצביעים על כך שהגדרה זו אינה תמיד מספיקה כדי לתאר את עומק המשבר ואת השפעתו על שוק העבודה ועל רווחת הפרט. הוועדה הלאומית למחקר כלכלי בארה”ב (NBER), למשל, משתמשת במגוון רחב יותר של אינדיקטורים, כולל תעסוקה, ייצור תעשייתי ומכירות קמעונאיות, כדי לקבוע מתי כלכלה נכנסת למיתון.

המחקר ההיסטורי מלמד אותנו כי מיתונים הם חלק אינטגרלי מהמחזוריות הכלכלית. השוני טמון בעומקם, אורכם וגורמיהם. המיתון הנוכחי, אם אכן יגיע, שונה מקודמיו במספר היבטים. הוא אינו מיתון של ביקוש (כמו המשבר הפיננסי ב-2008) וגם לא מיתון כתוצאה מבועה (כמו התפוצצות בועת הדוט-קום). הפעם, אנו מתמודדים עם שילוב ייחודי של הלם היצע (המלחמה, שרשראות אספקה) ולחצים אינפלציוניים חזקים, המצריכים תגובה אגרסיבית מצד הבנקים המרכזיים. שילוב זה מעלה את החשש מסטגפלציה, תרחיש שנראה לאחרונה בשנות ה-70.

הדעות בקרב הכלכלנים חלוקות. ישנם המאמינים כי הבנקים המרכזיים יוכלו לבצע “נחיתה רכה” – לצנן את הכלכלה ולהילחם באינפלציה מבלי לגרום למיתון עמוק. אחרים סבורים כי הקצב המהיר של העלאות הריבית, יחד עם הלחצים הגלובליים, הופכים את הנחיתה הקשה לבלתי נמנעת. התרחיש הפסימי ביותר מדבר על מיתון עמוק, ארוך טווח, המלווה באבטלה גוברת וקריסה בשוקי ההון. תרחיש זה, למרות שאינו התרחיש המרכזי בעיני רוב הכלכלנים, מהווה סיכון משמעותי.

ההבדל בין “מיתון רחב” ל”תיקון נקודתי” טמון לא רק בנתונים, אלא גם בפסיכולוגיה. חשוב לזכור כי סנטימנט משקיעים, צרכנים ועסקים משחק תפקיד מרכזי. פאניקה וחשש יכולים להפוך האטה מתונה למיתון עמוק על ידי פגיעה באמון וצמצום פעילות כלכלית. לכן, תקשורת זהירה ואחראית מצד קובעי המדיניות היא חיונית. נכון לעכשיו, הרוב נוטים להאמין בהאטה משמעותית, וייתכן אף מיתון טכני, אך אופיו של המיתון – האם הוא יהיה קצר וקל או ארוך ועמוק – עדיין נתון לדיון ולנתונים שיגיעו בחודשים הקרובים.

תגובת קובעי המדיניות והכלים שבידיהם

בפני קובעי המדיניות עומד אתגר מורכב: כיצד להילחם באינפלציה מבלי לדרדר את הכלכלה למיתון עמוק, תוך התמודדות עם משברים גלובליים ומתחים גיאופוליטיים. הכלים העיקריים שבידיהם מתחלקים לשתי קטגוריות: מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית.

המדיניות המוניטרית מנוהלת על ידי הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי האירופי (ECB). הכלי המרכזי שלהם הוא הריבית. עליית ריבית מייקרת את עלות הכסף, מקשה על לקיחת הלוואות, מפחיתה השקעות וצריכה, ובכך אמורה לצנן את הכלכלה ולהוריד את האינפלציה. אולם, כפי שראינו, עלייה מהירה מדי בריבית עלולה להוביל למיתון. בנקים מרכזיים גם משתמשים בכלי של “הידוק כמותי” (Quantitative Tightening), כלומר מכירת אג”ח שהם מחזיקים, במטרה להוציא נזילות מהשוק ולהפחית את הכסף במחזור.

מנגד, המדיניות הפיסקלית מנוהלת על ידי ממשלות. כלים אלו כוללים שינויים במיסוי, הוצאות ממשלתיות על פרויקטים ציבוריים ותמיכה באוכלוסיות מסוימות. בתקופה של האטה, ממשלות יכולות לנקוט במדיניות מרחיבה – להפחית מיסים או להגדיל הוצאות – במטרה לעודד צמיחה. אולם, לאחר שנים של הוצאות גבוהות בתגובה לקורונה, ממשלות רבות נאלצות להתמודד עם חוב ציבורי גבוה, מה שמגביל את יכולתן לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה. באירופה, למשל, ממשלות נאבקות לספק תמיכה לאזרחיהן לנוכח משבר האנרגיה, אך מוגבלות על ידי תקציבים מתוחים וחשש מלהגדיל עוד יותר את האינפלציה.

התיאום בין בנקים מרכזיים לממשלות, וכן התיאום בין המדינות השונות, הוא אתגר משמעותי בסביבה הגלובלית. פעולה לא מתואמת עלולה להחריף את המשברים במקום לפתור אותם. בעוד שארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית מנסים לקדם שיתוף פעולה, כל מדינה פועלת בעיקר מתוך האינטרסים הלאומיים שלה. המדיניות שתנקט בשנה הקרובה תקבע במידה רבה את עומק ואופי ההאטה, ואת יכולת הכלכלות המובילות להתאושש מהאתגרים העכשוויים.

אסטרטגיות למשקיעים ובעלי עסקים בתקופה של אי-ודאות

בתקופה כלכלית כה מורכבת ורווית אי-ודאות, גישה פרואקטיבית ומחושבת חיונית עבור משקיעים ובעלי עסקים כאחד. אחת העצות החשובות ביותר למשקיעים היא פיזור סיכונים. במקום להתרכז בנכס או בסקטור אחד, רצוי לפזר את ההשקעות על פני סקטורים שונים, אזורים גיאוגרפיים מגוונים ואף סוגי נכסים שונים (מניות, אג”ח, נדל”ן, סחורות). תיק השקעות מפוזר יאפשר למתן הפסדים פוטנציאליים באזור אחד, ולהרוויח מעליות באזורים אחרים.

משקיעים צריכים לשקול גם הגדלת החשיפה לנכסים “הגנתיים” יחסית. בתקופות של אי-ודאות, אגרות חוב ממשלתיות של מדינות יציבות, זהב וכן מניות של חברות המייצרות מוצרים ושירותים חיוניים (המכונה סקטור “מוצרי צריכה בסיסיים” או “שירותי בריאות”) נוטות להפגין חוסן יחסי. חשוב לזכור שגם נכסים אלו אינם חסינים לגמרי, והם נתונים גם הם לתנודות שוק.

עבור בעלי עסקים, התקופה הנוכחית מחייבת בחינה מחודשת של המודל העסקי וביצוע התאמות נדרשות. צמצום חובות, אופטימיזציה של תזרים המזומנים ובחינה קפדנית של הוצאות הן פעולות קריטיות. יש לשקול בחינה של שרשראות האספקה, לזהות נקודות תורפה ולגוון ספקים כדי למנוע שיבושים עתידיים. השקעה בחדשנות, יעילות תפעולית ובמערכות דיגיטליות יכולה לסייע לעסקים לשמור על יתרון תחרותי גם בתקופה קשה.

במגזר הנדל”ן, עבור מי ששוקל השקעה, זו תקופה לבדיקה יסודית ולא ממהרת. יש לבחון היטב את פוטנציאל התשואה משכירות, את עלויות המימון ואת הסיכונים הכרוכים בהשקעה. מיקומים אסטרטגיים, נכסים בעלי שימושים גמישים (למשל, כאלה שיכולים להפוך ממשרדים למגורים בעת הצורך) ונכסים עם דיירים יציבים בחוזים ארוכי טווח עשויים להיות עמידים יותר. עיתוי הוא גורם קריטי בשוק הנדל”ן, ולעיתים, המתנה והצטיידות בסבלנות יכולות להשתלם.

המפתח לניווט מוצלח בתקופה זו הוא אסטרטגיה ברורה, גמישות מחשבתית ונכונות להתאים את עצמנו למציאות המשתנה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שכלכלות מתאוששות בסופו של דבר, והמשברים מציעים גם הזדמנויות למי שמצויד בידע, בתכנון ובגישה ארוכת טווח. הבנה מעמיקה של המגמות והכוחות הפועלים בשוק, כפי שאנו מנסים להציג ב”אלפא”, היא יסוד חשוב לקבלת החלטות מושכלות.

האוויר בשווקים, אם כן, אינו רק סמיך, אלא גם טעון. השילוב של אינפלציה מתמשכת, ריביות עולות, משברים גיאופוליטיים ושרשראות אספקה שבריריות יצר סביבה כלכלית חסרת תקדים בעשורים האחרונים. בין אם נחווה מיתון רחב ועמוק או האטה מתונה יותר, ברור שהכלכלות המובילות נמצאות בעיצומו של תהליך התאמה כואב. תקופה זו דורשת עין פקוחה, ניתוח נתונים קפדני וגישה אסטרטגית מחושבת. ההצלחה טמונה ביכולת להבין את המורכבות, להגיב במהירות ובגמישות, ולבנות חוסן שיאפשר לנו לצלוח את הסערה ולהיות מוכנים לעידן הכלכלי הבא.